כיצד למנוע מהחיממן האינפרא-אדום של האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: התקנת חיממן באמבטיה זה כמו לשחק משחק של “עוף או דגים” עם מים. יש אדים בכל מקום, ולפעמים יש גם טיפות מהמקלחת. אם לא נהיה זהירים, אנו בעצם מזמינים קצר חשמלי שעלול לגרום לבעיות. לכן אנו משתמשים ברמת הגנה IP55. זה נשמע כמו קוד טכני משעמם, אך למעשה זה מה שמבטיח את בטיחותנו. הוא מגדיר לנו בדיוק כיצד לבנות את המעטפת ולאטום את החיבורים, כך שהחשמל יישאר במקומו.
התמודדות עם האדים
באמבטיה, הטחורים הם האויב האמיתי. הם לא נשארים שם – הם מוצאים כל פתח קטן ומתיישבים על החיבורים החשמליים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי סיליקון ובאטימות יעילה של החוטים. זה כמו להגן על המכשירים החשמליים מפני הגשם. אם האטימות לא תקינה, הלחות תגיע לחיבורים החשמליים – ואז יהיה קצר חשמלי. זה לא דרך טובה להתחיל את הבוקר.
הבטחת בידוד אמיתי
אנו משתמשים בבידוד כפול ובחיבורי קרקע מיוחדים, כדי לוודא שהמכשיר לא יגרום לשוק. הנורות האינפרא-אדומות עצמן נמצאות בתוך זכוכית קוורץ – מה שמונע מהן להוליך חשמל. אך נקודות החיבור – שם החוטים נפגשים עם הנורות – הן החלק הקשה. שם בדרך כלל נוצרות בעיות. כדי לפתור זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד עמידים בחום ובחומרים מחזקים. זה מונע מהלחות ליצור “גשר חשמלי” מעל הבידוד.
ההקרבות הנדרשות (כי שום דבר אינו מושלם)
הבעיה היא שכאשר אנו אוטמים את המכשיר היטב כדי שהמים לא יחדרו, המכשיר לא יכול לנשום. מכיוון שהמכשיר אטום, החלקים החשמליים בתוכו נהיים חמים מאוד. צריך לוודא שהמשטח שעליו המכשיר מותקן יכול לעמוד בחום הזה. אחרת, המכשיר ייכבה בדיוק ברגע שאנו צריכים אותו ביותר. עוד טיפ: תמיד חברו את המכשיר למפסק GFCI. גם עם האטימות הטובה ביותר, הגומי והסיליקון עלולים להיהרס עם הזמן. ה-MFCI הוא ה“רשת הביטחון” שלכם – הוא נועד להציל אתכם אם האטימות כשלה בסופו של דבר.